יהיו מי שיגידו שמדובר בגרידיות או השתלטות על המרחב הציבורי.

אני, הסתכלתי מוקסמת בהרחבה של הבית ההולנדי הזעיר אל תוך הרחוב. באופן קבוע וחזרתי, תמיד באזור הכניסה לבנין או לחנות, על ידי שתילה של שיח בודד בחרך בריצוף המדרכה והצבה של ספסל. לפעמים נוספו גם מקומות חניה לאפניים בחזית ואזור הישיבה הורחב מספסל בודד למערכת ישיבה של ממש.

המבנה של התעלות, המקבילות לרחובות, מרחיב את התופעה ומייצר מצבים רבים בהם אזור הישיבה של בית קפה הנמצא בכלל מעבר לכביש, מצוי על שפת התעלה. בפרברים ובעיירות מופיעים בצמוד לתעלה משטחי עגינה של כלי שיט אשר בעליהם מתגוררים בבית שמעבר לרחוב.

הערך המוסף של הפעולות הללו הוא בלקיחת אחריות חלקית על המרחב הציבורי, על ידי פרטים, תוך שהם מאפשרים לעוברי אורח לראות ולהשתמש. התופעה מייצרת  סטריפים של אחריות פרטית במרחב ציבורי: החל מהכניסה לבית -אל הרחוב- ואל שפת התעלה. נפלא.